לנבוכי הדור לנבוכי הדור הוא כינוי לחיבור של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, העוסק בדרכי ההתמודדות של היהדות עם הלכי הרוח המודרניים שרווחו בסוף המאה ה-19 החיבור נכתב ככל הנראה בשנותיה הראשונות של המאה ה־20, שנות ה-30 לחייו של הרב קוק, כשכיהן ברבנות העיר בויסק שבלטביה, והוא מציג גישה מהפכנית בכל הקשור ליחס התורני הנדרש אל הזרמים המחשבתיים החדשים. היות שכתב יד זה הוכן כספר להמונים, הגותו של הרב קוק בנושאים אלו מוצגת בחיבור זה בצורה מבוארת ונרחבת יותר מאשר בכתביו המאוחרים יותר, שחלקם הגדול הוא פסקאות מלוקטות. ישנם חלקים מחיבור זה החוזרים ומודגשים בכתבים מאוחרים יותר, לעומת זאת בחלקים אחרים נראה כי הרב קוק שינה את גישתו ואת סגנונו מאוחר יותר. הספר כולל ג"ן פרקים מטרת כתיבת החיבור בפרק ב' של החיבור מציג הרב קוק את מטרת כתיבת החיבור, ומזכיר בכך את הקדמתו של הרמב"ם לספר מורה הנבוכים, ממנו שאל הרב קוק את שם ספרו - והנה מזמן הראשונים ז"ל עד דורינו זה נתרבו הדיעות, והידיעות החדשות שנתרחבו נגעו לפעמים גם כן בנחלת האמונה, עד שלהבלתי מעמיקים ימצאו עוד מקום לנבוכים חדשים, מה שלא יספיקו להם ההישרות הראשונות, כי בזמן ההוא עוד לא נודעו הסיבות המביאות לידי דרכי הנביכה החדשות. על כן זאת היא חובת חכמי דורינו האמיתיים, לצאת בעקבות רבותינו הראשונים לדאוג בעד הנבוכים, ולהרחיב ידיעתם במצב החכמות כפי ארחות הדרישות החדשות, ולהראות איך שצריכות כל האמתיות להיות מושקפות על פי התורה... בייחוד להצעירים שפנו אל המדעים שלא יישארו נבוכים, על ידי מה שנודיעם עמקי שרשי התורה בטהרת הרב אברהם יצחק הכהן קוּק נולד בט"ז באלול ה'תרכ"ה - והסתלק בג' באלול ה'תרצ"ה, היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד, בראשית ימי העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון , וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה.